כשמה כן היא, זוהי דרך שכשמתחילים אותה לא יודעים איך ואם מסיימים. בעבר, הייתה זו הדרך היחידה בין לה פאז לקורואיקו (Coroico) והייתה בה תנועה ערה של מכוניות וכלי רכב שונים לשני הכיוונים, מה שגרם לכך שכמעט במדי שבוע היה לפחות אדם אחד שהחזיר את נשמתו לבורא. אך בשנתיים האחרונות, השכילה ממשלת בוליביה לסלול כביש בטיחותי יותר עבור הנוסעים בדרך הזו. ומאז, משמשת דרך המוות "הישנה" כמסלול אופניים מרהיב ביופיו, עוצר נשימה לעיתים, וחוויתי עד מאוד עבור תיירים רבים.
זוהי אטרקציה בת יום אחד, המתחילה מוקדם בבוקר ונגמרת עם רדת החשכה. מדובר במסלול הרחוק כשעה נסיעה ממרכז לה פאז המתחיל בגובה של כמעט 5,000 מטר, כולו ירידה תלולה, כשמצד אחד הר חצוב ומצד שני תהום. מתחילת המסלול ועד סופו מדוושים קרוב לארבע וחצי שעות, כשרוב הפעילות הגופנית מתמקדת בכפות הידיים- בבלימה. כשמגיעים לקורויקו, בגובה של פחות מ-2,000 מטר, עולים חזרה לטרנזיט שהביא אתכם וחוזרים לכיוון לה-פאז במשך כשעתיים וחצי. בכל הסוכניות מציעים את אותו המסלול אך עם שינויים קטנים אותם חשוב לבדוק בסקר הסוכנויות שאתם עושים לפני היציאה. ברוב הסוכנויות יתנו לכם ארוחת בוקר, ארוחות קטנות וחטיף לאורך המסלול, שתיה, וארוחת צהריים מפנקת בקורויקו. כמו כן חשוב לבדוקשבסוכנות נותנת לכם ביגוד מלא וקסדה, שיש מדריך, נהג וצלם איתכם לאורך כל הדרך, שיש טרנזיט המלווה אתכם (ושיש בו ציוד עזרה ראשונה), שיש חלקי חילוף לאופניים, ושאתם סומכים במאה אחוז על הסוכנות דרכה יצאתם. כמובן שבסוף מקבלים חולצה ודיסק תמונות וסרטונים קצרים.
